נייר חדש טוען שאין בהמלצות ועדת טרכטנברג כדי לפתור את בעיית הריכוזיות בשוק הגז הביתי, אשר גורמת לצרכנים לשלם כ-150 מיליון ש"ח עודפים בשנה
מומלץ לפעול להגברת התחרותיות בשני מישורים מרכזיים:
הגדלת היצע הגפ"מ כך שתתקיים אספקה של גז הזמינה בפני כל המתחרים, בהתאם לכמויות הנדרשות בעת רגיעה ובעת חרום. בהקשר זה בולט מקומו של הגז הטבעי, ופיתוחו כחלופה לגפ"מ גם ביחס לצרכנים הביתיים. המונופול שיתקיים בתחום התשתיות של הגז הטבעי עלול להפחית את התחרות בתחום זה – בהינתן מחירים מפוקחים ואחידים, ולאור הבלעדיות הגאוגרפית של כל חברה בעלת רישיון, בתוספת סוגיית קשרי הבעלות בין החברות. מנגד, ייתכן ועמידה על הפרדה בין מקטעי השיווק השונים תאפשר לספקי גז קטנים או חדשים להיכנס לשוק תוך צמצום התלות שלהם בבתי הזיקוק
אמצעי נוסף להגדלת ההיצע טמון בהגדלת קיבולת האחסון של הגפ"מ והבטחת גישה חופשית למערך האחסון של הגפ"מ. הגדלת הקיבולת נחוצה לשם אחסון גפ"מ לעת חירום ולעתות מחסור על מנת לאפשר רכישה של גז בעונות חלשות בהן מחיר הגז נמוך, כדי לאחסן אותו לקראת החורף
המדד הבינלאומי לזכויות הקניין, המתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר שווקים ואיחוד זכויות הקניין, מדרג 129 מדינות (המייצרות 96% מהתמ"ג העולמי) על פי ההגנות שהן מעניקות לזכויות קניין פיסיות ואינטלקטואליות. המדד גם בודק את השפעת הזכויות על מצבן הכלכלי
המדד הבינלאומי לזכויות הקניין מתמקד בשלושה תחומים עיקריים: הסביבה החוקית והפוליטית; זכויות הרכוש הפיסיות; וזכויות היוצרים והרכוש האינטלקטואלי. כל מדינה מקבלת ציון בין 1-10 בכל תחום, ובנוסף, ציון כללי. הציון הכללי של ישראל הוא 6.3, שמציב אותה כמספר 38 מתוך 129 המדינות המדורגות במדד. ישראל מדורגת אחרי רוב מדינות אירופה המערבית וצפון אמריקה, וגם אחרי מדינות כאסטוניה, קפריסין ואיחוד האמירות הערביות. שוודיה ופינלנד מדורגות ראשונות, ונורווגיה מדורגת רביעית
המדען הראשי במשרד התמ"ת נתן מענקים לעשרות חברות בשליטת קבוצות עופר ודנקנר בחמש השנים
האחרונות, כך לפי נייר עמדה המתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר שווקים. עוד מגלה המכון, כי 23
מתוך 50 החברות המרכיבות את מדד בלוטק 50 בבורסה בתל אביב זכו גם הן למענקים. מדובר בחברות
הטכנולוגיה הגדולות במשק
המדען הראשי מתייחס לכל חברה כישות" עצמאית ומתעלם ממבנים פירמידלים. כך יוצא, שחברות ענק זוכות למענקים
רבים מכספי משלם המיסים, כאשר בסטטיסטיקה של המדען הראשי נרשם שהמענקים ניתנו לחברות קטנות ובינוניות
המכון מציין לדוגמה את העובדה שלפחות 13 חברות בשליטת קבוצת אי די בי של נוחי דנקנר ו 24-
חברות בשליטת קבוצת עופר זכו למענקים מהמדען הראשי בשנים 2006-2010 (ראו תרשימים). בין
חברות אלו ניתן למנות 9 מתוך 15 הקבוצות אשר בשליטת חברת כלל ביוטכנולוגיה, ולמעלה מ 20-
חברות אשר בשליטת חברת עופר הייטק
על פי מחקר חדש של מכון ירושלים לחקר שווקים , מ-2006 חלה עליה של יותר מ-40% במחיר השמן לכל סוגיו, כאשר בשמן הזית חלה עליה של 8% מ-2007 ל-2010. ראה גרף 1.
עוד עולה מהמחקר כי המחיר הממוצע של שמן זית בארץ עומד על כ-38 ש"ח ל-750 מ"ל. זאת כאשר במדינות אירופה כמו בריטניה המחיר הינו כמחצית (כ-23 ש"ח) עבור כמות גדולה יותר של 1 ליטר. כמו-כן, המחיר גבוה פי 3 מספרד ויוון הנחשבות ליצרניות שמן גדולות. הפער בין מוצרי השמן השונים בארץ לעומת חו"ל מגיע עד למאות אחוזים
כלכלנית המכון קרן הראל-הררי טוענת כי שורת כשלים ובעיות החלו בענף שמן הזית לפני שנים ומסכמת, "בעבר כבר הונפקו תוויות איכות לשמן זית כתית, בלי מנגנון ביקורת מסודר. לאחר מכן התגלה שמועצת הזיתים, שהייתה אמונה על הנושא, הנפיקה 'חותמת איכות' לשמן זית פחות איכותי משמן הזית הכתית, ונמנעה מלפרסם את ההבדלים בין השמנים. מבקר המדינה כבר דן בבעיות כגון אלה. גם היום יש חשש להטעיית הציבור ולזיופים כאשר על פי נתוני משרד הבריאות (נובמבר 2011) 16 חברות מכרו שמן זית שלא עמד בתקן הישראלי. בהתאם לכך, פרסמה הרבנות הראשית בחנוכה אזהרה משמנים שנמהלו עם שמן נוסף".
בכל שנה, עם פרסום דו"ח מימדי העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי, מתחרים ביניהם
גורמים שונים על תיאור חומרת המצב. אולם הנתונים אותם מפרסם הביטוח הלאומי אינם מספקים, הן
מבחינת רלוונטיות הנתונים והן מבחינת אמינותם, תמונת מצב אשר ניתן על בסיסה לקבוע מדיניות
הנוגעת למאבק בעוני בישראל. מטרתו של דו"ח זה של מכון ירושלים לחקר שווקים לספק תמונת מצב
כזו
בשנת 2010 פרסם לראשונה המכון את "דו"ח מצב העניים בישראל". בדו"ח הציג המכון את הבעייתיות
שבהסתמכות על נתוני הביטוח הלאומי, והציג נתונים על מצבם האובייקטיבי של העניים בישראל, רמת
חייהם, וכן נתונים על המוביליות החברתית בישראל. הדו"ח הראה כי בכל מדד של רמת חיים מצבם של
העניים בישראל הוטב בשנים שקדמו לפרסומו, וכי המוביליות החברתית בישראל גבוהה. דו"ח זה הנוכחי
יסקור את השינויים במצב העניים, על סמך נתונים שפורסמו בשנה האחרונה
חברי ועדת טרכטנברג הטיבו לתאר את הבעיות הגורמות לישראלי הממוצע להיות ממורמר על זה שהוא
מתקשה "לגמור את החודש" ועל זה שהוא נאלץ לשלם מסים רבים מדי לממשלה, המנהלת משק ריכוזי
ומונופוליסטי. אולם חברי הוועדה הלכו לאיבוד במאות עמודי הדו"ח שלהם, המלאים בכשלים לוגיים
וכלכליים, בניסיון לתכנן משק ריכוזי עוד יותר", כך על פי דו"ח של מכון ירושלים לחקר שווקים
צוותי המכון אשר בחנו את דו"ח טרכטנברג הסיקו שבכל תחום שדנה הוועדה, היו יכולים להציע
פתרונות פשוטים וזולים בהרבה מאלה שהוצעו
הוועדה המליצה להכביד את עול המיסים ב 30- מיליארד ש"ח נוספים, להעביר תקציבים נוספים
למערכות ממשלתיות כושלות, ולפקח על אוכלוסיות ומגזרים נוספים. פתרונות קלים יותר ליישום ובעלי
סיכויי הצלחה רבים יותר היו הולכים בכיוון ההפוך: לשחרר את האזרח מהעול הממשלתי ולאפשר לו
ללמוד, להתפרנס ולחיות בלי להיות כפוף למערכות ביורוקרטיות חדשות
